סוגרים את ה'בּוׂידם'
באופן טבעי כאשר מתחיל דיון שהופך טעון ורגשי, בני זוג יכולים לזהות בטעות את הסיטואציה כמאבק שליטה, 'מלחמה' שבה חייבים לנצח.
התובנה המוטעית הזו יכולה לגרום לבני הזוג להיות מאוד יצירתיים בטיעונים שהם מעלים, כאשר עצימות הקרב עולה עם כל טיעון בשיטת ה'פינג פונג'.
הריב מועצם במיוחד כאשר עולים וצפים רגשות ותסכולים שאינם שייכים לאותו ארוע פרטני אלא זכרונות מרגעים לא טובים אחרים ששמורים ב'בוידם' של הזכרונות, ונוצרת דינמיקה שלילית מעצימה.
בדיוק בשלב הזה, מאוד חשוב לזהות את נקודת העומק של הדיון ולהימנע מלהביא לדיון נושאים שאינם קשורים.
כאשר מעלים תסכולים ורגשות שליליים שאינם קשורים לעצם העניין, וכאשר הלהבות גבוהות בכל מקרה, הדבר כמעט מכריח את בן הזוג להיות יצירתי יותר ולהביא משלו נקודות נוספות, ארועים נוספים על מנת להמשיך ולהצדיק את עמדתו וכן הלאה וכו וכו.
זה נשמע פשוט, אבל בל נטעה, מ א ו ד ק ש ה לנתק מגע בתוך סיטואציה רגשית ושלילית ולהתבונן פנימה על מקורותיו, יחד עם זאת כדאי לנסות לזהות את תבנית 'הריב המתגבר' ולעצור רגע אחד לפני הוספת השמן למדורה.
